הרבה שנים של מחקר ייעוץ וטיפול בנושאי טראומה. מצרף את שני הסנט שלי.
בתקווה לימים שקטים.
עצות לימים קשים של לחימה:
עצות ברמה האישית:
- לדאוג לצרכים הבסיסיים: שינה, מקלחת, היגיינה אישית, תזונה. נראה תמיד שולי אך מגן עלינו מפני התפתחות טראומטית שלילית באירועים כאלו.
- להגביל צפייה בכלי המדיה: צפייה מרובה גורמת להצפה והחמרה במצב ולא לשיפור.
- להימצא בסביבה חברתית נעימה ולא להתמודד לבד.
- לדבר על הדברים ולא לשמור בבטן.
- הומור שחור, ציניות וביטוי רגשות הן דרכים טובות לשחרור לחצים.
- לא לקחת תרופות הרגעה בלי התייעצות עם רופא: מחקרים מראים כי במקרים מסוימים עשוי להחמיר טראומה.
- לעשות פעילויות של עזרה עצמית, גם אם מרגישים שאתם בסדר. ראה למשל מודל מ.ת.נ.ה (מצורף למטה).
ילדים:
- לדבר איתם ברמה שלהם: לא חייבים לפרט, ואפשר לחסוך מהם דברים שלא רוצים שידעו, אך לאפשר להם ידע חיוני.
- לא לחשוב שהם לא מבינים.
- לאפשר להם לדבר על הפחדים והרגשות שלהם, ולהיות קשובים לכך.
- לתת להם מהפרספקטיבה שלכם שיהיה בסדר ותעברו את זה יחד. ("דברים כאלו קורים אבל אנחנו חזקים").
- לדאוג שלא ישארו לבד.
מתבגרים:
- לאפשר פרטיות, אך לא לחשוב בגלל זה שהם לא רוצים שיתקשרו איתם.
- להתעניין ולהציע לחלוק אך בלי להעיק או להעמיס. לא להיבהל אם דוחים את העזרה. אתם צריכים להציע, להם מותר לסרב.
- לוודא שהם לא מציפים את עצמם במדיה שלילית סביב האירועים.
- לסייע בתיווך של האירועים למרות שהם "יודעים הכל".
- להיות שם בשבילם.
למערכות ארגוניות:
- לאתר את המעגלים של הפגיעה: מעגל א' – אלו שנפגעו להם אנשים מדרגה ראשונה או חברים קרובים. מעגל ב' – אלו שמכירים וכן הלאה. לפגיעים יותר לתת תשומת לב אישית קבועה ולהיות רגישים אליהם.
- לחזק את תחושת השייכות והזהות הארגונית. להזכיר למה אתם עושים מה שעושים.
- להראות מנהיגות. לתת לאנשים תחתיכם תחושה שהדברים בשליטה, שאתם פה בשבילם, שאפשר לפנות כשרוצים.
- לאפשר מסגרות של שיתוף: אפשר בזום, בסוף משמרת וכדומה. כמה דקות של שיתוף ותחושת ביחד יכולים מאוד להקל ולתת תחושה שלא לבד.
- לתת לגיטימציה לרגשות וגם חולשה, ולהתמודדות שונה בין אדם לאדם.
- לדבר על עתיד חיובי.
מודל מתנה:
מ – מגע (חיבוק ארוך עם אנשים קרובים למשל 45 שניות – נותן ביטחון ויציבות לנפש)
ת – תנועה – כל פעילות גופנית היא טובה. אפשר לנער ידיים, מתיחות לעשות תרגילי כוח או מה שנוח לכם.
נ – נשימות – לאפשר נשימות ואגליות, כלומר, הכנסת אוויר מאף בנשימה ארוכה (כמו שמריחים פרח) והוצאתו מהפה (כמו שמכבים עוגה) בין שאיפה לנשיפה, להחזיק את האוויר בפנים שתי שניות.
ה – היגד חיובי – אמור לעצמך דברים חיוביים כמו: הכל יהיה בסדר בסוף, עוד יהיו לנו ימים טובים ושמחים, יש לי הרבה אנשים שאוהבים ודואגים לי.
פרופ' יובל פלגי הוא פסיכולוג קליני ומרצה בחוג לגרונטולוגיה באוניברסיטת חיפה.