לאחרונה ייצגתי בבית המשפט לענייני משפחה אדם מקסים, בסוף שנות השמונים לחייו, שנאלץ להגיע אל בית המשפט לאחר שאחת מבנותיו הגישה בקשה להתמנות, יחד עם אחיה (עימו היא בסכסוך ארוך שנים) כאפוטרופוס על רכושו. לטענת הבת, שיוצגה על ידי עורך דין שאינו מבין דבר וחצי דבר בזיקנה או בשאלות של כשרות משפטית, האב נוהג בצורה מסוכנת בכספים השייכים לו, ויש חשש שאחיה משפיע עליו השפעה "בלתי הוגנת". האב, אדם במצב קוגניטיבי טוב יותר מאשר רובנו שצעירים ממנו גם ב 30 שנים, חתם בעבר על ייפוי כוח מתמשך אצל עורכת דין שנבחרה על ידי בנו. עורכת הדין, שפעלה בייצוג הבן ולא האב, ערכה מסמך שנועד ברובו להרחיק את הבת מענייניו של האב מחשש שמא היא תעשה שימוש לא הוגן בכספים וברכוש המיועדים להיות בעתיד שייכים לעזבונו. סיפורי זה יאפשר לי להסביר בצורה טובה את ההבדלים שבין אפוטרופסות לייפוי כוח מתמשך.
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב – 1962, הוא חוק שעוסק בניהול חייהם של אנשים שאינם יכולים לדאוג לניהול חייהם באופן עצמאי. חלקם הם פשוט קטינים מתחת לגיל 18, אך חלקם האחר אנשים שמפאת מגבלה כלשהי אינם מסוגלים לקבל החלטות מושכלות או ליטול אחריות על חייהם. עבור אנשים במצב זה יצר החוק את מוסד ה"אפוטרופסות על פי מינוי", דהיינו, החוק יצר יחסים ותפקיד שמקבלים את הסמכות המשפטית שלהם לנהל את חייו של אחר מתוקף צו מינוי של בית המשפט שנקרא אפוטרופסות. חוק הכשרות הגדיר את המותר והאסור לאפוטרופוס על פי מינוי ואת זכויותיו וחובותיו של אדם שמונה לו אפוטרופוס. מכיוון שא-נשים שמונה להם אפוטרופוס, בהגדרתם, הינם אנשים "מוחלשים", הוקם משרד האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים ומחלקה משפטית במשרד הרווחה שתפקידם לשמש כמפקחים על תפקודם של כל האפוטרופוסים. הפיקוח של האפוטרופוס הכללי בשני המשרדים מתמקד בשלושת התחומים העיקריים עליהם מופקדים אפוטרופוסים: ענייני הרכוש, ענייניו האישיים של האדם שמונה לו/ה אפוטרופוס, וענייניו הרפואיים. למרות העדפת החברה והמחוקק למתן הסמכות לבני משפחה, לפעמים ניתן המינוי לעמותות או גופים מסחריים אחרים ולא לבני או בנות משפחה, בעיקר כאשר בני משפחת האדם שזקוק למינוי אפוטרופוס מסוכסכים, או שאינם מעוניינים בתפקיד, או שפשוט אינם. ראוי לציין שתפקיד האפוטרופוס הכללי כמפקח על האפוטרופוסים חשוב ביותר גם היום. למשל, עבור משפחות בהן לא ניתן לחתום על ייפוי כוח מתמשך עקב מגבלה שקיימת כבר שנים, או משפחות ש"פספסו את הרכבת" והאדם כבר איבד את כשרותו המשפטית, או לאנשים עריריים שלא מצאו על מי לסמוך או למי לתת את ייפוי הכוח המתמשך, או למשפחות כמו זאת שבסיפור שלי, בהן הוכח כי בני המשפחה לא שומרים על האינטרסים של האדם המוחלש.
מה כולל הליך האפוטרופסות?
כאשר נפתח תיק בבית המשפט לענייני משפחה בבקשה למנות לאדם מסוים אפוטרופוס על ענייניו האישיים ו/או הרכושיים, אז אחרי שבית המשפט מקבל את תסקיר משרד הרווחה והשירותים החברתיים לגבי המשפחה וממנה בת או בן משפחה או "תאגיד אפוטרופסות" כאפוטרופוס על אדם אחר – אחרי כל זה נפתח תיק פיקוח אצל האפוטרופוס הכללי. על כל תיק פיקוח אחראים עו"ד ומנהלת חשבונות. סמוך לאחר המינוי על האפוטרופוס להגיש לתיק הפיקוח מסמך ראשוני בשם "פרטה". זהו מסמך המהווה מעין "תמונת מצב" נכונה ליום חתימת הצו על ידי בית משפט, של כלל הנכסים, הכספים, ההכנסות וההוצאות הקבועות של האשל"א (ראשי תיבות של איש שמונה לו אפוט'), כמו גם חובותיו והתחייבויותיו העתידיות. כאמור, תמונת המצב היא נכון ליום אישור המינוי על ידי בית המשפט. חשוב לדעת שבמקרה של ייפוי כוח מתמשך שנכנס לתוקף – החובה להגיש פרטה זו איננה קיימת.
אחרי הגשת הפרטה הראשונית, חייב האפוטרופוס להגיש לתיק הפיקוח דו"ח כספי שנתי ובו פירוט כל הפעילות של אותה השנה שנעשתה עבור האשל"א, בצירוף הוכחות (לדוגמא קבלות ודפי חשבון). יש להגיש את הדוח אחת לשנה באישורו של רו"ח ולאחר תשלום אגרת בדיקה. במקרה של ייפוי כוח מתמשך, החובה להגיש דוחות שנתיים איננה קיימת.
הדו"ח השנתי, שנערך על ידי רו"ח מוסמך, כולל, בין השאר:
- פירוט סכומי הכסף שנכנסו לקופתו של האדם מכל מקור שהוא: ביטוח לאומי, פיצויים, שכירויות, ביטוחים וכד'.
- פירוט הוצאות אחזקת הבית, מטפלים, אוכל, עסק וכו'.
- פירוט של שווי הכספים והנכסים השייכים לאדם.
- פירוט מתנות, הלוואות, תרומות וכל הוצאה אחרת שנעשתה בשמו של האדם, כולל פירוט למי ניתן הכסף והסיבה בגינה שולם.
רק לאחרונה, מאז שנת 2022, ניתנת אפשרות מוגבלת לבקש פטור מהגשת דוחות שנתיים. למשפחות בהם משמשים כאפוטרופוסים בני משפחה מהמעגל הראשון (בני או בנות הזוג או ילדים), ורק אם לאשל"א אין סכום כסף כולל העולה על חצי מיליון ש"ח (אם הילדים אחראים), או שני מיליון ש"ח (אם בן/בת הזוג משמשים כאפוטרופוסים) – רק אז ניתן לפנות לאפוטרופוס הכללי ולבקש פטור מהגשת דוחות שנתיים.
כאשר מתעורר צורך לבצע פעולות חריגות בכספים או ברכוש השייך לאשל"א, או במידה וצריך לנקוט פעולות של השקעת כספים שאינם חיוניים לאשל"א, על האפוטרופוסים (גם אם הם בן/ת הזוג או ילדיו), להגיש בקשה לבית המשפט לאישור הפעולה. עורכי הדין של האפוטרופוס הכללי בוחנים האם הפעולה עונה על דרישות חוק הכשרות ואם הפעולה משרתת לטובה את האשל"א. עמדת עו"ד של המדינה, שתפקידם להגן על האדם שמונה לו אפוטרופוס, מוגשת לבית המשפט לפני מתן החלטה. לרוב בית המשפט מחליט בהתאם לעמדת המדינה, אם כי לא תמיד.
במקרה של ייפוי כוח מתמשך חובת אישור הפעולות בבית המשפט חלה רק על סכומים גבוהים ממיליון שקלים חדשים, אבל קיימת דרישה לגבי פעולות או עסקאות במקרקעין. מכל מה שנכתב עד כה ניתן להבין כי מבחינה בירוקרטית עדיפה הכנסתו לתוקף של ייפוי כוח מתמשך שנערך ונחתם בזמן, על פני הצורך לטפל באדם שאיבד את יכולותיו לפעול עצמאית באמצעות הליך האפוטרופסות. למה בעצם? כי באופן הפשוט ביותר: על מנת להגן על זכויות האדם, גם של האדם המוגבל, עלינו לבנות מנגנונים השומרים על הקשבה לרצונותיו ופעולה בהתאם. עלינו לוותר על התפיסה, לפיה "אנחנו יודעים מה טוב לאנשים אחרים" לטובת תפיסה חדשה בה החובה שחלה עלינו היא לעשות כמיטב יכולותינו לפעול על בסיס רצונותיו של אותו אדם. במילים אחרות, אנחנו חייבים להניח שאנחנו לא תמיד יודעים מה טוב לאחרים וגם אם כן, אין לנו זכות לכפות עליהם את מה שנראה לנו נכון. לכן, עלינו לעשות ככל הניתן, על מנת "לשמוע" את קולו של האדם ולמלא אחר רצונותיו. תפישת עולם זאת, היא שנמצאת בבסיס של ייפוי הכוח המתמשך, מסמך האמור "להשמיע" לנו את רצונותיו של האדם, ולכן אסור לנו להתייחס למסמך זה כאל טופס סטנדרטי. טופס לא יכול להשמיע את קולו של אדם. ייפוי כוח מתמשך נועד לממש עד כמה שניתן את רצונותיו ואת מערכת האמונות של האדם שאינו כשיר מבחינה משפטית לנהל את ענייניו, כפי שהוא ראה את הדברים בעודו כשיר, ועל ידי האנשים בהם בחר מתוך אמונו המלא בהם. המצב האישי והמשפחתי של הממנה (עורך המסמך) מחייב התאמה מלאה ככל האפשר לרצונותיו, ולאפשר למיופיי הכוח לפעול בהתאם להם ככל יכולתם. לכן חשוב להתייחס אליו בכובד ראש, כמעין "חליפה תפורה לפי מידה".
המאמר הנ"ל מתבסס במידה רבה על ספר ההדרכה שכתבה עו"ד אפרת פריימן, בשם "סודות היפכ"מ, כל מה שרצית לדעת על ייפוי כוח מתמשך ואפילו לא ידעת לשאול" שניתן לכל מי שקובע עימה פגישת ייעוץ.
עוד על ייפוי הכוח המתמשך ויתרונותיו על פי הליך האפוטרופסות במאמר הבא, שם גם נגלה את סוף הסיפור עימו התחלנו.
עו"ד פריימן היא היועצת המשפטית של זקני השבט