מטעמי נוחות, נכתב מאמר זה בלשון זכר. הוא מיועד לשני המינים.
מאמר זה דן בחשיבות היות הלקוח חבר קהילת הלהט"ב ובהתאמת המעטפת המשפטית לה יזדקק לעת זיקנה. מונח מעניין בו נתקלתי לאחרונה באחת הקואליציות להגנה על זכויות זקנים (קואל"ה) הוא "גיירונטולוגיה". מיד ידעתי שמצאתי שם לעשייה המשפטית אותה אני עושה מזה שנים, ולפחות מאז הרצאתי בנושא במרכז הגאה בתל-אביב לפני כעשור.
עד היום אני נתקלת בחוסר הבנה גדול כאשר אני טוענת בפני אנשים כי חווית הזיקנה שונה בין אנשים סטרייטים ללהט"בים. מדוע? כי מדינת ישראל היא עדיין בעיקרה חברה מסורתית-דתית, פטריארכלית וגילנית. ובעברית פשוטה: בחברה הישראלית קיימת העדפה ברורה להיות האדם גבר, צעיר ובעל משפחה "נורמלית".
מאמר זה לא נועד לשנות סדרי עולם, אלא ללמד את הקוראים שאינם עונים על חלק מסוים בהגדרה הנ"ל (למשל: נשים, לסביות, הומואים, הורים גיי לילדים, זקנים חד מיניים וכד') כיצד להתכונן משפטית לזקנה מיטבית למרות האפליה הקיימת.
הדרך הטובה ביותר לנצח מערכות משפטיות היא להימנע מראש להיכנס אליהן. לכן, על כל אדם המתעניין בנושא להתכונן מראש לעת זיקנה, בדיוק כפי שהוא חוסך לפנסיה. שילוב של שלושה כלים משפטיים יגדילו את הסיכוי שהוא יזכה לשקט הנפשי לו הוא שואף לעת זיקנה, ולמשפחתו:
כלי ראשון– עריכה וחתימה על הסכמים רכושיים בין בני משפחה: סוג אחד הוא הסכמי ממון וזוגיות, שנועדו למנוע ויכוחים וסכסוכים במקרה של פרידה מכל סיבה שהיא, לרבות אבדן כשרות משפטית, או אחרי פטירה. עצה זו נכונה במיוחד בזוגיות שנייה או שלישית, והיא נכונה לכל סוג של זוגיות, סטרייטית או חד מינית. סוג נוסף הוא הסכמים בינדוריים, אשר ניתן ומומלץ לערוך גם בין הורים וילדים, אחים ואחיות וכד', כאשר קיים סכסוך, או חשש לסכסוך עתידי. כידוע, במשפחות בהם אחד מבני המשפחה יצא מהארון רבים הסכסוכים בגין אי קבלה של השונות. הכלל המשפטי קובע כי כל עוד אנו בגירים, צלולים וכשירים משפטית, אנו חופשיים לנהל את רכושנו כראות עינינו, להיכנס לכל הסכם או עסקה בנוגע לחיינו ולרכושנו, ואין לאף אדם את הזכות להתערב בהחלטותינו. גם לאחר אבדן כשרות משפטית או פטירה– המערכת המשפטית מחוייבת לכבד ולאכוף את ההסכמים עליהם חתמנו, במקרה והסכסוך מגיע אל בית המשפט.
כלי שני– פתרונות למקרה של אבדן הכשרות המשפטית: אם, חלילה, נאבד את היכולת שלנו לקבל החלטות הקשורות לבריאותנו, או לאופן ניהול הרכוש שלנו– אזי לא תהיה ברירה אלא לאפשר לאנשים אחרים לנהל את עניינינו. אנשים רבים, במיוחד בדורות הקודמים, מצאו עצמם מנותקי קשר או תמיכה ממשפחת מוצאם כאשר יצאו מהארון, והתקשו למצוא את האנשים עליהם הם סומכים לקבל עבורם החלטות במקרה של אבדן כשירות משפטית בהגיעם לגיל זיקנה. במקרה כזה, אם אנשים להטבי"ם לא ידאגו מבעוד מועד לדאוג למסמך משפטי מתאים- ייפוי כוח מתמשך או הנחיות מקדימות למינוי אפוטרופוס, הם עלולים למצוא עצמם במצב בו מערכת הרווחה תדאג למנות להם תאגידי אפוטרופסות: אפוטרופוס לגוף- אשר יקבל במקומם החלטות הנוגעות לטיפול רפואי, אשפוזים, תרופות וכיו"ב (למרות שאולי רצונם היה אחר), אפוטרופוס לעניינים אישיים– אשר יקבל עבורם החלטות אישיות שמעולם למרות שמעולם לא הכיר את חייהם האישיים והעדפותיהם, ואפוטרופוס לרכוש– אשר ינהל את הכספים והנכסים שלהם בדרך הנראית להם יעילה. ניתן להימנע ממינוי אפוטרופוס רק על ידי מילוי וחתימה של טופס ייפוי כוח מתמשך, הנכנס לתוקפו רק עם גריעת כושרו המשפטי של הממנה. ניתן להימנע מקבלת ההחלטות על ידי אפוטרופוס זר רק ע"י חתימה על הנחיות מקדימות למינוי אפוטרופוס. חשוב לדעת: במקרה של רצון לתת הנחיות לגבי אי הארכת חיים במצב סופני ניתן לחתום על ייפוי כוח מיוחד והנחיות רפואיות מיוחדות מתוקף חוק החולה הנוטה למות. חתימה על ייפוי כוח מתמשך לא רק מייתרת את מינויו של אפוטרופוס על ידי בית המשפט. היא גם מבהירה לבתי המשפט על מי סמך הממנה בעודו בעל כשרות משפטית, ומה ביקש שיקרה איתו לעת זיקנה. לצורך הכנת ייפוי כוח מתמשך אין מנוס אלא להיעזר בעו"ד, ורק בכאלה אשר עברו הכשרה מיוחדת מטעם משרד המשפטים. הדבר חשוב על מנת שעורך הדין יבין מהו הרכב המשפחה ומי האנשים המתאימים ביותר לתפקיד.
כלי שלישי- צוואה: הכלל הוא, כי הרכוש שאנו משאירים לאחר מותנו יחולק ליורשנו על פי צוואה או על פי דין. אנשים להטב"ים חיים לעיתים מנתק מבני משפחת המוצא שלהם, או שהם חיים בזוגיות שאינה מוכרת על ידי רשויות המדינה, או הדורשת הוכחות אחרי פטירה. בידיעה שרבים מהם מגדלים ילדים שאינם ילדיהם הביולוגיים, או שמעולם לא גידלו ילדים– כל אלה הן סיבות המחייבות עריכת צוואה, כדין, שתמלא אחר רצונותיהם לאחר פטירתם.
האמור לעיל במסמך זה איננו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ משפטי. אני ממליצה בחום לרכוש שעת ייעוץ מעורכת/ך דין המומחים בתחום הזיקנה והקהילה.
עו"ד פריימן היא היועצת המשפטית של זקני השבט
