יעל (שם בדוי) היא בת מסורה ואוהבת את אמה. היא גם מוטרדת מרמת השמיעה של אמה ויכולת התקשורת איתה. למרות שלאמה יש זוג מכשירי שמיעה יקרים וחדשים, גם האם וגם בני המשפחה מתוסכלים מרמת השמיעה שהמכשירים נותנים. "אמא לא שומעת כלום עם המכשירים האלו" – משפט שחוזר על עצמו כל הזמן. בהמשך התברר שאמה אינה מרכיבה את המכשירים באופן קבוע ובמשך כל היום. בני ובנות המשפחה אינם מצליחים לדבר איתה בטלפון הנייד וגם לא בטלפון הנייח. אולם בכמה צעדים המצב השתפר באופן משמעותי. לאחר שהאם קיבלה הסבר על חשיבות השימוש במכשירים במשך כל היום, נרכש טלפון נייח המותאם לירידת השמיעה וגם חוברה האפליקציה שך מכשירי השמיעה לטלפון הנייד. כיום האמא מרוצה מהתפקוד השמיעתי שלה, היא מרגישה מחוברת לבני המשפחה והבת מאושרת כי היא מצליחה לשוחח כל יום עם אמא בטלפון בקלות ובנוחות.
ראייה ושמיעה הם שני החושים העיקריים שבאמצעותם אנו קולטים מידע ומהסביבה ומתפקדים חברתית. רוב האנשים מניחים שקל יותר לוותר על חוש השמיעה מאשר על חוש הראיה, למשל, אך ישנם מחקרים רבים ומהימנים המראים שאיכות החיים של אנשים עם עיוורון טובה יותר מאיכות החיים של אנשים עם חרשות. הלן קלר, סופרת ופעילה חברתית אמריקאית, שנודעה בזכות התמודדותה מעוררת ההשראה עם מגבלותיה (קלר הייתה חירשת ועיוורת מגיל 19 חודשים בעקבות מחלה שלקתה בה בשנת 1882) אמרה ש"העיוורון ניתק אותי מחפצים בעוד שהחרשות ניתקה אותי מאנשים". כלומר, ירידה בשמיעה היא למעשה פגיעה משמעותית ביכולת התקשורתית שלנו. בגלל ירידת השמיעה, ניתן אמנם להבחין בדיבור, אך לא ניתן להבין את מה שנאמר. לכן ירידת השמיעה מגבילה את היכולת לתקשר בחופשיות עם בני זוג, ילדים, נכדים, חברים, משפחה, בעבודה ובשעות הפנאי. ירידת שמיעה גורמת לתסכול, לתחושה של לחץ ובדידות ומלווה בתחלואה נוספת הכוללת פעמים רבות אשפוזים, נפילות, דיכאון ועייפות. אצל אנשים מבוגרים שסובלים מירידה בשמיעה ולא משקמים אותה, הסיכוי לחלות בדמנציה עשוי לעלות ב 40%.
שכיחות הירידה בשמיעה בגיל הזיקנה היא גבוהה. כל אדם שלישי מעל גיל 65, כמחצית מבני ה – 70 וכ- 80% מבני ה – 80 ומעלה זקוקים למכשירי שמיעה. לכן מומלץ לכל אדם מעל גיל 60 לעבור באופן שגרתי בדיקת שמיעה אחת לשנה.
כיצד מתמודדים?
שימוש במכשירי שמיעה הוא הפתרון הקיים הטוב ביותר להתמודדות עם ירידה בשמיעה. מחקרית מוכח כי השימוש בהם מונע הידרדרות נוספת בתפקוד השמיעתי לאורך זמן, ומשפר מאד את היכולת לשמוע ולתקשר. תהליך האבחון השמיעתי מתחיל בקביעת תור לרופא אף אוזן גרון שעורך בדיקה אוטוסקופית, ומפנה לבדיקת שמיעה מקיפה (הכוללת ספי שמיעה לצלילים ולדיבור, ואת היכולת השמיעתית "לפענח נכון" את המילים שנאמרו). לאחר הבדיקה, מקבלים המלצה ואישור זכאות מקופת החולים למכשירי שמיעה או שבוחרים ברכישה באופן פרטי. בהמשך בוחרים מכון שמיעה, מקבלים את מכשירי השמיעה לתקופת ניסיון של חודש-חודשיים ובתום התקופה רוכשים את מכשירי השמיעה.
על פניו, התהליך שתואר פה נשמע פשוט, אולם במקרים רבים מכשירי השמיעה נשארים במגירה, האדם המבוגר לא משתף פעולה או לא מסתדר עם המכשיר, וכל זה גורם לתסכול ולהחרפת המצב. התאמה, שימוש והסתגלות למכשירי שמיעה הינם תהליך מורכב המצריך שירות של תיווך וליווי אישי המותאם לאורך זמן, ומספק מענה לשאלות ולצרכים משתנים. חשוב לקבל הסבר מלא אודות מצב השמיעה הנוכחי, ע"י קריאת בדיקת השמיעה (אודיוגראמה) והבנת השלכותיה, לבחור את מכשיר השמיעה המתאים ביותר, ואת מכון השמיעה וקלינאי/ת התקשורת. חשוב גם להיחשף ללמידה של אסטרטגיות תקשורתיות, הדרכה וטיפים לשימוש מיטבי במכשירי שמיעה ואימוני שמיעה. השירות האודיולוגי מתאים לאנשים עם ירידת שמיעה שעומדים לרכוש מכשירי שמיעה, שרכשו מכשירי שמיעה אך לא מסתדרים עימם, שברשותם מכשירי שמיעה אך לא משתמשים בהם, ו/או רוצים להחליף את מכשירי השמיעה שברשותם.
שמיעה טובה משפרת את הבריאות ואת איכות החיים.
אתם שומעים?
אל תוותרו עליה.
ד"ר דנה דויד, מצוות זקני השבט, היא קלינאית תקשורת בכירה, ומומחית בהתאמת מכשירי שמיעה לאנשים בגיל הזיקנה.
