זקני השבט - מרכז רב מקצועי לגיל הזיקנה

טיפול באמנות בגיל השלישי והרביעי

פורסם בתאריך: 06/02/2023
מאת: נעמה צור

טיפול באמנות הוא תחום מטיפולי הפסיכותרפיה. יצירת הקשר הטיפולי ואופן הביטוי בו נעשים באמצעים יצירתיים ולא מילוליים: ציור, פיסול, תנועה, מוזיקה, כתיבה ועוד.
מנסיוני, הדבר המהותי והמרכזי במפגשים עם א.נשים בכלל ועם אנשים זקנים בפרט, הוא העובדה שבכל גיל, כל אדם רוצה להישמע ולהיראות. להיות מובנים. לקבל מבט אוהד, שמהדהד קשר חם, מבט שמאשר את היותנו בעולם הזה.

אמנות על סוגיה ומעורבות בתהליכים יצירתיים, במיוחד כשהם חלק מקשר משמעותי, יש בהם קסם.
יש בהם חיות וריפוי. זה הכוח של האמנות.
הפסיכיאטר והאנליטיקאי קארל גוסטב יונג אמר שאת הפתרון לסימפטום צריך לחפש מתוך הסימפטום עצמו. ואין כמו עבודה יצירתית וסימבולית כדי לתת לנפש לדבר.

ציור, פיסול, מוסיקה, מחול- גם כאשר יוצרים יחד וגם כאשר ההשתתפות היא 'פסיבית': צפייה משותפת במחול, האזנה משותפת למוסיקה, או התבוננות משותפת ביצירות אמנות, נוצר קסם וחסד בתקשורת- הן של אדם עם עצמו והן בין המעורבים בתהליך.
לדמיון יש כוח מרפא ואין לו סוף, וכך גם לאפשרויות היצירתיות.

כשאני מגיעה אל המטופלים והמטופלות שלי הביתה, הדגש הוא הקשר. החיבור.

החום.

המבט.

ההקשבה.

ההנאה של האנשים איתם ואיתן אני נפגשת, החיזוק על הכוחות הקיימים ועל והתושיה, שעזרו להתמודד עם מטלות ואירועי החיים.

"אנשים יצירתיים הם סקרנים, גמישים ועצמאיים, עם רוח אדירה ואהבה למשחק". הציטוט הזה (בתרגום חופשי) מיוחס להנרי מאטיס, שיצר עד מותו בגיל 84.

ארגז הכלים בטיפול באמנות הוא יצירתי, צבעוני ומגוון. חומרית ואינטלקטואלית. היכולת להתבונן בדברים בסקרנות ובהנאה, כמו ילדים, כאילו זו פעם ראשונה, קיימת גם בגיל הזיקנה. צריך לדעת להעיר ולהאיר את היכולת הזו, שאולי נשחקה קצת עם השנים ועם החיים.

מרכיב הספונטניות שביצירה, מחד, ואפשרויות הבחירה, מאידך, הם בסיסיים ומהותיים לתחושת הרווחה והמסוגלות. יצירה היא כוח חיים. אפשרויות בחירה רבות עלולות להצטמצם עם העלייה בגיל. בתהליך היצירה יש אפשרויות בחירה, גם אם הן סימבוליות: בחירה של צבע (כחול או ירוק? או אולי גם וגם?), בחירה של חומר (פלסטלינה או חימר?), או בחירה בתוך הקומפוזיציה עצמה (למעלה או למטה? בימין או בשמאל?).
האפשרות לעשות בחירות (גם אם סמבוליות) בתוך תהליך היצירה מחזיר תחושת שליטה, מעודד ספונטניות, מייצר הנאה ומעודד חשיבה וביטוי אישי. אדם מזהה את עצמו כשהוא יוצר. בדרך כלל אנשים מרגישים בבית-בתוך-עצמם כאשר הם יוצרים. וזה כל כך משמעותי.

אמנם לא נשנה את המציאות או את אירועי העבר, אבל בעזרת תהליכי יצירה נוכל למצוא את הכוחות הקיימים בנו. כאשר מתווסף לזה תיקוף ואישור של אחר משמעותי – זה שווה זהב.

טיפול שכזה מתאים לאנשים עם ירידה תפקודית וקוגניטיבית קלה ובינונית, ולאנשים שמתמודדים עם דמנציה בשלבים שונים – בתחילת המחלה או במצב מתקדם שלה. הטיפול מתאים גם לאנשים צלולים ומתפקדים, החווים ירידה בהנאה, במוטיבציה ליזום, בעליה בשיעמום ובתחושת בדידות. בין אם זה כתוצאה מהשלכות הקורונה שפקדה אותנו או מסיבות אחרות. הטיפול יכול להתאים למתמודדים עם פרקינסון, דיכאון, שבץ, או לחילופין אובדן טרי או אבל ממושך. אפשר, כדאי ומומלץ לעבוד בני ובנות אדם שיש להם סיפורים. חוויות. ניסיון חיים. סקרנות. חיוניות. ניסיון קודם או כישרון ממש לא הכרחי לעבודה מסוג זה. כאמור, הדגש הוא הקשר המשמעותי ושימור התפקוד. שיפור איכות החיים. המפגש היצירתי מחייה ומצית מחדש את מי שהם היו פעם. ולו לרגעים. הערך המצטבר הוא גדול. המפגש היצירתי מאפשר לגלות יכולות והנאות חדשות, שלא הכירו בעצמם.

"אני כבר לא יכולה לצאת, אבל את מביאה אלי את העולם. את מרחיבה לי את האופקים ומוציאה אותי מהדיכאון", אמרה לי מטופלת, כאשר שבתי מחופשה בה לא התראינו שבועיים.

המעורבות בתהליך יצירתי מזכירה להםן את עצמםן, כפי שהםן תמיד הכירו. לא אחת אני עדה ושותפה תוך כדי התהליך לרגעי חסד. רגעים של מה שנראה כמו ניצוץ של המצב הפרה-מורבידי. גם במצבים מתקדמים של מחלות. לדמיון ולמעורבות בתהליכי יצירה יש כח מרפא.

"אני זוכר יותר טוב כשאת באה", אמר לי מטופל אחר, מתמודד עם אלצהיימר.

יש מצבים ומחלות שלא ניתנים לריפוי. אבל, הטיפול יכול לעזור לשמר רזרבות קוגניטיביות, להפעיל חלקים שונים של המוח, ובזכות זה לייצר חיבורים חדשים (קצת כמו 'חדר כושר' למוח). לעורר חלקים שמורים שלא יכולים לקבל גירוי אלא בפעילות לא מילולית ובגירוי של צד ימין של המוח (ובכך לייצר פיצוי כאשר צד שמאל הוא הפגוע).
טיפול לא מילולי עוקף מגבלות שפה ומאפשר ערוץ ביטוי נפלא ומכבד, כאשר המלים מתקשות לצאת, או מאבדות את משמעותן. הטיפול עוזר ליצור חוויות משמעותיות של הנאה והקשבה, עניין ולמידה, וחשיפה לתכנים חדשים ומרתקים.

גם אם אין תרופה למחלה – לאמנות ולמעורבות בתהליכי יצירה יש אפשרויות נפלאות לטרנספורמציה.

גם כשנדמה שכבר אין מה לעשות.

מתברר שיש.

 

 

נעמה היא מטפלת באמנות, גרונטולוגית, ומטפלת בבני הגיל השלישי והרביעי בביתם, באזור גוש דן.

052-3518489

naamatsur@gmail.com

@פייסבוק: נעמה צור-טיפול באמנות לגיל השלישי

אהבתם? שתפו

מאמרים נוספים
15/11/2023
זיקנה, כקבוצת גיל מובחנת, בעלת מאפיינים, צרכים ורצונות משלה, היא תופעה חדשה, נגזרת של העלייה בתוחלת החיים; ועם זאת נדמה כי ככל שמתרחב מספרם של...
24/08/2023
תארו לכם שאתם הולכים בשדה רחב ופתוח, בדיוק כמו זה שהיה פרוש מעבר לחלון של בית ילדותכם או שאליו ברחתם מבית ספר. או… תארו לכם שאתם עומדים ומשקיפ...
16/10/2023
הרבה שנים של מחקר ייעוץ וטיפול בנושאי טראומה. מצרף את שני הסנט שלי. בתקווה לימים שקטים.   עצות לימים קשים של לחימה:   עצות ברמה האיש...
14/07/2023
(מטעמי נוחות והרגלי קריאה של הציבור הרחב מנוסח מאמר זה בלשון זכר, אך מיועד לשני המינים). גם במאה ה- 21, סרטן ממשיך להוות את גורם התמותה המרכזי...

צוות זקני השבט, מציעים לסייע מרחוק, ללא עלות, לכל אדם זקן או לבני/בנות משפחה שמטפלים באדם זקן מאיזורי העימות. זאת, בהתאם לכללים האתיים והמקצועיים של כל אחד מאיתנו, והפניות שלנו.