אפתח במילים "מאמר זה מיועד לגברים ולנשים כאחד" אבל זה לא באמת נכון. העובדה שנשים חיות בממוצע מס' שנים רב יותר מגברים, גם אם לא בהכרח בבריאות טובה יותר, הופכת בעיקר נשים (אבל לא רק) לקורבנות לניצול כלכלי.
במסגרת ייעוץ שאני נותנת לפעמים לרשויות רווחה הנתקלות במקרים סבוכים, וגם במסגרת עבודתי כעו"ד פרטית המייעצת ליחידים ומשפחות בנושא ההכנה לזיקנה, למדתי לזהות את נורות האזהרה המעלות את החשד לניצול כלכלי של אדם זקן. לעיתים קרובות אישה.
מדובר בעיקר באנשים זקנים חסרי משפחה. רווקים עריריים חסרי צאצאים או מנותקי קשר מילדיהם. אלמנות ואלמנים שלא התכוננו לאפשרות כי יוותרו לבדם בשנותיהם האחרונות. יחידים בני הקהילה הגאה עליהם כתבתי בעבר. דודות ודודים שאהבו את אחיהם שנפטרו והינם כיום מנותקי קשר מאחייניהם ואחייניותיהן הרואים בהם רק את "הדודה העשירה שיום אחד תמות ונירש אותה". שם משותף לכל אלה הוא "הזקנים העריריים".
הארכתי בתיאור הקורבן הקלאסי כדי שכולכם תיזכרו שבעבר נתקלתם בנשים זקנות אלה בחייכם, ואתם יודעים שזה נגמר לא טוב עבורן (אבל טוב מאד למעט עורכי דין שמוצאים כך את פרנסתם). מאמר זה אינו מיועד אליכם, כי כנראה שלכם יש משפחה מדרגה ראשונה שבאמת תומכת בכם. אני כותבת לכל השאר, אלה שיכולים ליזום פנייה אל אותם אנשים על מנת לדאוג להסדיר את שנותיהם האחרונות ואת חלוקת רכושם אחרי מותם. אז אלה העצות שהם צריכים לשמוע:
הזקנים העריריים – היזהרו מזרים שזה מקרוב באו ומבטיחים לכם כי הם ורק הם ידאגו לכם מעכשיו והלאה. זו יכולה להיות העוזרת שמנקה את ביתכם, המתנדבת מטעם הביטוח הלאומי, נהג המונית המסיע אתכם מפעם לפעם, עורך הדין שהציע מחיר מצוין לעריכת "כל" המסמכים המשפטיים שאתם צריכים, השכן החדש שעבר לגור ממול ועוד ועוד כיד הדמיון הטובה.
בעבר מיהרו המנצלים לסייע לזקנים העריריים לערוך צוואה לטובתם או לטובתם יחד עם זוכים אחרים. הטוב ביותר מבחינת המנצלים היה לחלק חלק להם וחלק כתרומה לאיזו עמותה פופולרית בציבור. ישנם שני יתרונות למצב זה למנצלים: הראשון – בצורה שכזאת נראה שאין למנצלים באמת עניין בירושה, כי הרי הם חולקים עם גוף שלא למטרות רווח שעושה עבודת קודש. השני – משפטית יש כאן גוף חזק (בית חולים, הועד למען החייל, המדינה וכד') שילחמו על קיום הצוואה.
כיום מזדרזים המנצלים להחתים את הזקנים העריריים גם על "יפויי כוח מתמשך" הנותן להם שליטה בלעדית על כל ענייני הזקן/ה העריריים עוד בחייהם וכאשר הם אינם מסוגלים לנהל את חייהם. פעם, המנצלים נאלצו לחכות עד פטירת הזקן/ה, כיום ניתן להשתלט קודם, וגם אין פיקוח של המדינה! מהתקלה הזאת הצליחו המנצלים להתחמק.
המנצלים תמיד מבטיחים להיות "כמו הבן שלך" או "הבת שלך" ומבקשים להיכנס כשותפים לחשבון הבנק "במקרה ולא תרגישי טוב", או להפקיד בידיהם כרטיס אשראי "ליתר בטחון". מצד שני, הם לא ממהרים לשמש כמשפחה בימי הולדת, שבתות וחגים. הפתרון לזה הוא כפול:
- להטיל את האחריות על הבנק שחייב חובת נאמנות ללקוח הזקן על מנת שיסרבו להכניס אנשים אחרים לחשבונות הבנק, אפילו לא ילדים!
- להנפיק רק כרטיסי דביט ולא אשראי לעוזרים למיניהם, עם יתרה לא גבוהה למשיכה. זה פתרון מצוין גם לעובדים סיעודיים שרובם אנשים ישרים.
- לרשום בהסכמה הערת אזהרה על הנכס שבבעלותכם המחייב אישור של אדם נוסף לכל עיסקה, כאשר אותו אדם איננו זוכה על פי הצוואה ולא נמצא בניגוד עניינים. זאת עצה שלפעמים קשה לקיים אבל שווה את המאמץ.
הכלל הישן והטוב "כבדהו וחשדהו" נכון גם במשפחות הכי טובות, אבל קל וחומר לאנשים מחוסרי גב ותמיכה.
עו"ד פריימן היא עורכת הדין של זקני השבט
